<h1>האגודה — גיטין</h1>
<h2>דף יא:</h2>
[גיטין נ"ד ע"ב] אביי אמר כל שבידו נאמן. פירש רבינו תם בפרק האומר [ס"ו ע"א] פליגי אביי ורבא באשתו זינת' בעד אחד והלה שותק ומשמע התם דתרוייהו מודו באומר לו עד אחד נטמאו טהרותי(ו)[ך] או אכלת חלב נאמן אפילו אינו בידו והכא בזימנא קמייתא מהימן כרבא ואפילו במכחישו כיון דהיה בידו. אבל אחר שאינו שומר לא מהימן אי מכחישו או אומ' איני יודע ואי שתיק מהימן וכן פסק רבינו משלם. ואי מהימן עליה כבי תרי אסור כדאשכחן בההוא סמיא [קידושין ס"ו ע"א] ואפילו היכי דלא מהימן מכל מקום לדידי' אסור דשויא עליה חתיכה דאיסורא ואי שתיק מחמת שאינו יודע לא הוי שתיקה כהודאה וכל סוגיא יש לומר שאמר לו נטמאו טהרותיו בפניך או אתה ידעת עיין פרק האשה [פ"ח ע"א] (סימן צ"ד).
<h2>דף כד.</h2>
[גיטין ל"ב ע"א] תנו רבנן בטל הוא אי איפשי בו. הגירסות הפוכות כאן. (בתוספות דף ל"ב מאריך בו ומבאר) עיין במסכת כריתות [כ"ד ע"א].
